הבניינים של שיקגו זרוע אחר זרוע
שייט בנהר עוקב אחרי המים, ולכן הבניינים מגיעים בסדר שהנהר קובע. הזרוע הראשית מחזיקה את השמות המפורסמים, הזרוע הדרומית מובילה אל מגדל ויליס (Willis Tower), והזרוע הצפונית שקטה יותר. לא כל שייט עובר בשלושתן.
שלוש זרועות ונקודת מפגש
לנהר שיקגו שלושה חלקים, וכל שייט אדריכלי מתוכנן סביבם. הזרוע הראשית זורמת מערבה מאגם מישיגן עד וולף פוינט (Wolf Point). שם מצטרפת הזרוע הצפונית מצפון-מערב, והזרוע הדרומית מתעקלת דרומה. רוב הסיורים של 90 דקות עולים קודם בזרוע הראשית, מציצים לכל אחת משתי הזרועות האחרות, ואז חוזרים לכיוון האגם על פני הריברווק (Riverwalk) שבגדה הדרומית. אחרי שהשריפה הגדולה של שיקגו ב-1871 מחקה חלק גדול ממרכז העיר, העיר נבנתה מחדש לאורך הגדות האלה בביטחון שלא נחלש מאז, כך ששייט פועל כמו ציר זמן של הבנייה האמריקאית.
הזרוע הראשית, משדרת מישיגן עד וולף פוינט
הקטע הראשון הוא העמוס ביותר. בגשר שדרת מישיגן (Michigan Avenue) ניצבים זה מול זה, משני צדי הכביש, שני מגדלים משנות ה-20. לבניין ריגלי (Wrigley Building), המצופה טרה-קוטה לבנה מזוגגת, יש מגדל שעון שעוצב בהשראת מגדל חירלדה בסביליה. מעבר לרחוב מתנשא מגדל טריביון (Tribune Tower) הניאו-גותי, הזוכה בתחרות תכנון מ-1922 שמשכה יותר מ-260 הצעות. בבסיסו משובצות כ-150 אבנים ושברים מבניינים ומאתרים ברחבי העולם, ואפשר לראות אותם מקרוב אם עוברים שם ברגל לפני העלייה לסירה.
מערבה לגשר, מגדל הזכוכית Trump International Hotel & Tower נסוג בשלבים, וכל מדרגה נועדה להדהד את גובהו של אחד השכנים. אחריו באים שני המגדלים העגולים של מרינה סיטי (Marina City), "קלחי התירס" בני 65 הקומות שתכנן ברטרנד גולדברג (Bertrand Goldberg) בשנות ה-60. מכוניות חונות על רמפות ספירליות פתוחות ב-19 הקומות התחתונות, ומרינה יושבת בגובה המים. לידם ניצב AMA Plaza הכהה, לשעבר בניין IBM, אחת העבודות האחרונות של לודוויג מיס ואן דר רוהה (Ludwig Mies van der Rohe). הרשת השחורה והפשוטה שלו לצד הקימורים של גולדברג יוצרת את אחד הניגודים החדים ביותר בשייט.
מערבה יותר, בניין ריד מרדוק (Reid Murdoch Building) מלבנים אדומות, עם מגדל השעון שלו, יושב על הגדה הצפונית בין רחוב קלארק לרחוב לה-סאל, שריד לימים שבהם סיטונאים מילאו את גדות הנהר. הביטו דרומה לאורך רחוב לה-סאל כדי לראות את בורסת הסחורות של שיקגו (Chicago Board of Trade), מגדל בסגנון ארט דקו שסוגר את הנוף בקצה הרחוק. ליד העיקול, 333 וואקר דרייב (333 Wacker Drive) מעקל את קיר הזכוכית הירוק שלו בעקבות הנהר, וביום שקט העיקול כולו משתקף בו. לא רחוק משם, על הגדה הצפונית, נמצא המרצ'נדייז מארט (Merchandise Mart), שנפתח ב-1930 כבניין הגדול בעולם. אחרי החשכה החזית שלו הפונה לנהר הופכת למסך להקרנות Art on theMART, סיבה נוספת לשקול גם שייט ערב.
במורד הזרוע הדרומית אל מגדל ויליס
בפנייה דרומה בוולף פוינט, הסירה שטה בין הקירות של הווסט לופ (West Loop). מהמים, בית האופרה האזרחי (Civic Opera House) מ-1929 נראה כמו כורסה ענקית, גוש מרכזי גבוה בין שני אגפים נמוכים. הצורה הזו זיכתה אותו בכינוי "כס המלכות של אינסול", על שם סמואל אינסול, איל החשמל שעמד מאחוריו. בהמשך, 311 South Wacker מתהדר בכתר שלו, טבעת זכוכית שזוהרת אחרי החשכה. הרגע הגדול מגיע במגדל ויליס, לשעבר מגדל סירס (Sears Tower), בגובה 442 מטר. מגובה הנהר רואים איך צרור הצינורות המרובעים שלו נסוג בשלבים לכיוון הפסגה, רעיון מבני של המהנדס פזלור חאן ממשרד SOM.
באתר של Wendella עצמה מתואר מסלול 90 הדקות כמגיע מגוס איילנד (Goose Island) ועד צ'יינה טאון, אם כי הקפטן מחליט באותו יום היכן להסתובב.
חמישים בניינים עם מדריך מתנדב
שייט מרכז האדריכלות, החל מכ-57 דולר, עובר בכל שלוש הזרועות וביותר מ-50 בניינים, עם הסבר של מדריכים מתנדבים שהוכשרו על ידי Chicago Architecture Center (מרכז האדריכלות של שיקגו).
במעלה הזרוע הצפונית
הזרוע הצפונית היא הזרוע השקטה. כאן הנהר מצטמצם. בנייני לופטים משופצים ובנייני מגורים חדשים יותר עומדים קרוב למים, והמגדלים הגדולים נשארים מאחור. וולף פוינט עצמה, לשון היבשה שבה הזרועות נפגשות, התמלאה בעשורים האחרונים במגדלי משרדים ומגורים מזכוכית. במעלה הזרם, גשר הרכבת הישן של רחוב קינזי (Kinzie Street) עומד לעיתים קרובות מורם, כנף פלדה מתרוממת שמצביעה לשמיים. חלק מהסיורים ממשיכים לכיוון גוס איילנד, אי תעשייתי שהנהר מתפצל סביבו, לפני שהם מסתובבים.
מזרחה לכיוון האגם
הקטע האחרון לפני האגם מציג את קו הרקיע החדש יותר. אקווה (Aqua), של Studio Gang בהובלת ג'ין גאנג (Jeanne Gang), מתנשא לגובה 262 מטר, עם מרפסות שבולטות עד 3.7 מטר מהחזית, כך שהמגדל נראה גלי כמו מים. המגדל המאוחר יותר שלה, סנט רג'יס שיקגו (St. Regis Chicago), שנקרא בתחילה Vista Tower, הוא הבניין השלישי בגובהו בעיר, אשכול של מגדלי זכוכית מדורגים בגוונים של כחול-ירוק. על הגדה הצפונית, מגדל NBC (NBC Tower) מ-1989 שואל את הנסיגות ואת האבן הבהירה משנות ה-30, מחווה פוסטמודרנית למרכז רוקפלר. אחרון בא לייק פוינט טאוור (Lake Point Tower), בניין המגורים המעוקל מזכוכית שעומד לבדו ממזרח ללייק שור דרייב (Lake Shore Drive).
בשייט האגם של Wendella, כאן מסתיים קטע הנהר ומתחיל תא השיט. מדריך האגם והנהר עוסק במה שרואים מהמים שמעבר לו.
מאסכולת שיקגו ועד זכוכית מעוקלת
לא חייבים להכיר את שמות הסגנונות, אבל הם עוזרים להסבר להיקלט. בניין הום אינשורנס (Home Insurance Building) מ-1885, של ויליאם לה בארון ג'ני (William Le Baron Jenney), נחשב לעיתים קרובות לגורד השחקים הראשון. הוא עמד בלופ עד 1931, ואסכולת שיקגו שבאה אחריו השתמשה בשלדי פלדה כדי לבנות גבוה יותר עם חלונות גדולים. לאורך הנהר הסיפור ממשיך דרך הניאו-גותי של מגדל טריביון אל הארט דקו, שרואים במרצ'נדייז מארט ובבורסת הסחורות. מיס הביא את המודרניזם של פלדה וזכוכית של AMA Plaza, וגולדברג ענה בקימורי הבטון של מרינה סיטי. מגדלים פוסטמודרניים כמו 333 וואקר דרייב ומגדל NBC הגיעו בשנות ה-80, ואילו Studio Gang מראה לאן קו הרקיע התקדם מאז. המדריכים המתנדבים בשייט מרכז האדריכלות מעמיקים הכי הרבה בסגנונות האלה, שדף ההזמנה מתאר מהארט דקו ועד הפוסטמודרניזם.
הגשרים מעל הראש
לאף עיר אחרת בצפון אמריקה אין כל כך הרבה גשרים נפתחים. לפי הספירות יש על הנהר 37 או 38 כאלה, ורוב אלה שעוברים מתחתם הם גשרים מתרוממים (bascule). כל כנף מסתובבת על משקל נגד כבד ומתרוממת כדי לאפשר לסירות גבוהות לעבור. חפשו את בתי הגשר הקטנים בפינות, שבהם נמצאים המנגנונים שמרימים כל כנף. גשר שדרת מישיגן, שנפתח ב-1920, הוא זה שלידו עולים לרוב השייטים, ושייט מרכז האדריכלות מונה 13 גשרים מתרוממים במסלול שלו. למסגור החלק התחתון של הפלדה בתמונה, ראו את טיפי הצילום שלנו.
אילו שייטים עוברים באילו זרועות
| שייט | החל מ | משך | זרועות |
|---|---|---|---|
| סיור Wendella של 90 דקות, הבחירה שלנו | כ-45 דולר | שעה וחצי | כל השלוש |
| שייט מרכז האדריכלות, First Lady | כ-57 דולר | שעה וחצי | כל השלוש |
| השייט האדריכלי של Shoreline | כ-39 דולר | 75 דק׳, פחות בחורף | כל השלוש |
| סיור Chicago Line עם משקאות | כ-42 דולר | שעה וחצי | כל השלוש |
| שייט Wendella של 45 דקות | כ-28 דולר | 45 דק׳ | הזרוע הראשית, ואז הזרוע הדרומית עד מגדל ויליס |
| Wendella אגם ונהר | כ-45 דולר | כ-90 דק׳ | הזרוע הראשית עד וולף פוינט, ואז האגם |
ארבעה שייטים מכסים את כל הנהר. לסיור של Wendella בן 90 הדקות, החל מכ-45 דולר, יש בסיס הביקורות הגדול ביותר, ואילו Shoreline, החל מכ-39 דולר, היא הדרך הזולה ביותר לראות את שלוש הזרועות. Chicago Line, החל מכ-42 דולר, מוסיפה משקאות קלים בחינם. השייט של 45 דקות, החל מכ-28 דולר, שט מלייק שור דרייב עד מגדל ויליס לאורך הזרוע הדרומית, ולכן מפספס את הזרוע הצפונית. אם אתם עדיין מתלבטים, המדריך איזה שייט לבחור שוקל אותם לפי סדרי עדיפויות, ומדריך המזחים שלנו מראה מאיפה כל אחד יוצא.